סיור בין חומות העיר ייקח אתכם אל החומות והמלחמות שהכתיבו את צביונה של העיר.
מסלול חומות עכו העתיקה מתחיל בחפיר הצפוני וכולל נקודות תצפית לאורך החומות המקיפות את העיר מכל עבריה. הסיור חושף את חומות העיר שהשתמרו כמעט בשלמותם והמלחמות שהכתיבו את צביונה של העיר.
1 מסלול חומות
מסלול חומות עכו העתיקה מתחיל בחפיר הצפוני וכולל נקודות תצפית לאורך החומות המקיפות את העיר מכל עבריה.
הסיור חושף את חומות העיר שהשתמרו כמעט בשלמותם והמלחמות שהכתיבו את צביונה של העיר.
2 חומה צפונית
פוטרנה מערבית
זהו קו החומות הצפוני של עכו העתיקה אשר נבנו במאה ה-19 לאחר מצור נפוליאון. בחומה זו כמו בחומה שקדמה לה שבנה דאהר אל עומר (1775-1745), שולבו מנהרות סתרים (פוטרנה) אשר חצו את החומה מפנים העיר אל החפיר החיצוני ושימשו את העיר הנצורה להחדרת אספקה ותגבורת בחסות החשיכה. מנהרות סתרים אלו לא נצפו מקווי האויב, שצר על העיר כיוון ששכנו בתחתית החפיר. עקב כך הן אף שימשו למלחמת גרילה בה פשטו חיילים מהעיר הנצורה בלילות על קווי המצור של האויב והרגו בחייליו ובכך פגעו במורל החיילים הצרים על העיר. עדויות למתקפות אלו מתוארות בספרי היסטוריה המתארים את המצור של נפוליאון על העיר בשנת 1799.
3 ביצורי עכו
מערך ביצורי עכו העות'מאנית, חפירים וברביקאנים
לאחר מצור נפוליאון בשנת 1799, נפגעו קשות חומות עכו העתיקה. אל ג'אזר, השליט האגדי אשר מנע מנפוליאון מלכבוש את העיר, הבין שאין טעם לשקם את חומות העיר הפגועות, שכן אלו חומות אשר אינן מתאימות להגנה מפני תותחי שדה כבדים שנכנסו לפעולה בימי המצור.
בעזרת מהנדסים צרפתים מתכנן אל ג'זאר מערך ביצורים חדש לעיר. החומות החלו להיבנות מיד לאחר מצור נפוליאון בימי אל ג'אזר אך הוא נפטר בשנת 1804 לפני שהשלים את המלאכה, אותה השלימו יורשיו סולימאן ועבדאללה. החומה הפנימית בנויה קירות אבן מקבילות בנויות אבני גזית גדולות. רוב האבנים בשימוש משני מהתקופה הצלבנית, בהן אף אבנים שנלקחו מפירוק המבצר הצלבני בעתלית. בין הקירות המקבילים, שלעיתים מגיעים לרוחב של מטרים רבים, יש מילוי אדמה. מעבר לחומה הפנימית נחפר חפיר עמוק, מעבר לו נבנה קיר נגדי אף הוא רחב ובנוי אבני גזית גדולות. מעבר לקו החומה החיצוני נשפכו סוללות עפר גבוהות, אשר הגנו על קירות החומה החיצונית מפני פגיעה של תותחים כבדים. מגדלי שמירה רבי עוצמה נבנו בפינות החומה הפנימית, בורג אל קומנדר בפינה הצפונית מזרחית ובורג' אל כרים בפינה הצפונית מערבית. ביניהם שולבו מגדלים נוספים, לכל אורך החומות ובמגדלים הוצבו עמדות תותחים שהשיבו מלחמה מול התקפות האויב.
רחוב ההגנה-גשר בריטי מעל החפיר
בימי המנדט הבריטי עכו הייתה עיר נפה בגליל בה נבנה מבנה משטרה בריטי (מיבנה טיגארט) המאפיין את המבנים של המשטרה הבריטית בארץ, כיום משמש את משטרת ישראל. בעיר העתיקה הפך ארמון השליטים העות'מאנים לבית כלא מרכזי של הבריטים בצפון. כדי להקל על השליטה בעיר העתיקה ועם כניסת הרכב הממונע לשימוש, פרצו הבריטים שתי פרצות בחומות העיר וסללו כבישים שאפשרו כניסת כלי רכב ממונעים לעיר העתיקה. הפריצות נעשו בחומה הצפונית של העיר. פריצה אחת במערב העיר, רח' ההגנה של ימינו, אשר אפשרה גישה לבית הכלא. הפריצה השנייה נעשתה בחלק המזרחי של העיר רח' וויצמן של ימינו, דרך שהובילה לנמל. לצורך כך הם בנו גשרים מעל חפיר העיר בנקודות הפריצה כדי לאפשר את סלילת הכביש מעל החפיר.
4 בורג' אל כרים
מגדל הגנה בפינה הצפונית מערבית של חומות עכו העתיקה מהתקופה העות'מאנית. מגדל זה נבנה מחוץ לחומות העיר בצורת מתומן כך שיש משמאלו תצפית לכיוון דרום לחומת הים המערבית, ולכיוון מזרח צופה על חומת היבשה הצפונית. בהתאם הוכנו במגדל משטחים לעמדות תותחים אשר הוצבו במקום ויכלו להגן על ניסיונות פריצה של החומה מכיוון הים ממערב או מכיוון צפון מהיבשה.
מגדל זה הוא מגדל שניבנה עם בניית החומות החדשות לאחר מצור נפוליאון בשנת 1799. החומות החדשות נבנו על ידי אל ג'אזר ויורשיו בראשית המאה ה-19. בורג' אל כרים ממוקם על יסודות של מגדל עגול שניבנה במקום בתקופה הצלבנית במאה ה-12. המגדל הצלבני סימן את הקצה הצפוני מערבי של חומות העיר. כיוון שבתקופה הצלבנית לא היו לצי המוסלמי בים התיכון ספינות מלחמה ,שיכלו לסכן את עכו מכיוון הים, לא נבנתה חומת ים בחלק המערבי של העיר.
5 בורג' אל כרים – משטחי התותחים
בבורג' אל כרים, במגדל מסביב נראים משטחים רבים להצבת תותחים להגנת העיר. עם השתכללות תותחי ההתקפה היבשתיים, חומות הערים במאות ה-18 וה-19 לא יכלו לעמוד בהתקפה ישירה של תותחים כבדים. לכן חומות עכו שתוכננו על ידי מהנדסים צרפתים, שהכירו את עוצמת התותחים באותה התקופה ותכננו את חומות אל ג'אזר לאחר מצור נפוליאון, תיכננו חומה עבה במיוחד. חומה אשר ניתן להציב בראשה ובמגדליה תותחים שישיבו אש וירחיקו את תותחי האויב מגבולה. בכך הפכו חומות העיר באותה התקופה מחומות מגן לחומות בעלות יכולת התקפית.
6 חומה מערבית – מחסן תחמושת
שרידי מבנה קמרונות מסיבי יתכן שרידי מבנה צלבני. בתקופה העות'מאנית ניתן לראות בחזיתו הצפונית שרידי קיר מסיבי שנסמך אליו. אלו שרידי מערך הביצורים של חיל המצב העות'מאני ששכן בעיר.
בתקופה זו הייתה הפרדה פיזית בין חומות העיר על מגדליה ומחסניה לבין האוכלוסייה המקומית שגרה בעיר. על אזרחי העיר נאסר להגיע אל קו החומות ובאזור זה נשמר מקטע מקו הפרדה זה. המבנה עצמו כנראה שימש כמחסן תחמושת מבוצר במערך ההגנה המערבי של העיר.
7 מגדל בחומה המערבית
המגדל משולב במערך החומה המערבית. הוא חורג מערבה לכיוון הים מקו החומה עצמה. כך יכלו תותחים שהוצבו במקום, להרחיק כל אויב שמנסה להתקרב ולפגוע בחומה מצפון או מדרום ואף להרחיק כל כלי אויב שמנסה להגיע לחומות מכיוון הים.
8 חומה מערבית
נקודת תצפית
עכו העתיקה בנויה על תשתית סלע כורכר טיבעי אשר סוגר על מפרץ עכו ממערב ויוצר חצי אי. ממזרח לו נבנה נמל עכו. העיר נוסדה על מדף סלע זה בצמוד לנמל. תחילת הישוב במיקום זה בימי תלמאי השני מלך מצרי, שכבש את עכו במחצית השנייה של המאה השלישית לפני הספירה. עכו שימשה עיר נמל עיקרית בעת העתיקה, עיר מסחר, שער ימי ראשי לארץ ישראל.
9 חומה מערבית
קסרקטין (מוצב צבאי) עות'מאני
שרידי החומה מהתקופה העות'מאנית של עכו שנבנו בימי דאהר אל עומר במחצית השנייה של המאה ה-18 וחוזקו בהמשך אחרי מצור נפוליאון בראשית המאה ה-19. כאן נראה קטע החומות בו שולבו מחסנים של חיל המצב העות'מאני שהוצב להגן על החומות. בחומות שולבו גם עמדות תותחים רבות אשר הגנו על העיר. החומות בקטע זה של העיר נבנו בעיקר מאבני מבצר צלבני מהמאה ה-13 הוא מבצר האריות של המסדר הטמפלרי שניבנה בשטח הלגונה שמדרום. הבניה הצלבנית ניכרת בשימוש באבני גזית גדולות מסותתות היטב והן נראות בשימוש משני בחומות העיר בקטע זה. קטע הרחוב הסלול ברחוב ההגנה במקביל לחומה, נסלל בימי המנדט הבריטי. בתקופה העות'מאנית היה זה שטח צבאי שחצץ בין מבני העיר האזרחית למתחם החומה הצבאי ואזרחי העיר לא הורשו להתקרב אליו. המחסנים עברו שיקום ושימור בשנים האחרונות, כך גם קטעים בחומת העיר.
10 הלגונה
מבצר הטמפלרים
בתיאור הרובע על ידי מזכירו של ראש המסדר נכתב: (מצודת המסדר) "הייתה המקום המבוצר ביותר בעיר, ותפסה שטח נרחב על חוף הים. במבואותיה ניצב מגדל גבוה וחזק מאוד, וחומותיה היו חזקים מאוד, ועוביין 28 רגל, בכל צד של המצודה היה מגדל קטן, ועל כל מגדל ניצב פסלו של אריה פוסע, בגודל אדיר, כולו מצופה זהב". שרידי מבצר טמפלרי זה השתמרו עד המאה ה-18, אז דאהר אל עומר שליט עכו בשנים 1775-1750 הרס את המבצר והשתמש באבניו לבנות את חומות הים של עכו העתיקה. מצפון למבצר בקצה הצפוני של הלגונה נבנה מגדל עגול, מגדל האוצר של המסדר הטמפלרי. אנשי המסדר שהיו אבירים אמיצים, אשר הגנו על גופם ורכושם של עולי הרגל לירושלים, נחשבו גם לבנקאים הראשונים בהיסטוריה. הם זכו לצבור הון גבוה במיוחד שנשמר במקום זה. מבצר הטמפלרים היה המעוז האחרון שנפל בידי הממלוכים בשנת 1291. נפילתו של המבצר מסמלת את סוף ממלכת הצלבנים בארץ ישראל.
11 המגדלור
מגדלור עכו ניצב על מגדל בפינה הדרומית מערבית של העיר העתיקה מגדל אל סנג'אק, ומשמש כתמרור ניווט ואזהרה לספינות המתקרבות לעיר ממערב בחשכה. מגדלור זה נבנה כנראה בשנת 1912 על ידי מהנדסים צרפתים, לאחר שהמגדלור הקודם שנבנה בשנת 1864 נפגע בסערות ימיות וניצב בשולי הלגונה מצפון. המגדלור הנוכחי מופעל באחריות משרד התחבורה.
12 כנסיית סנט ג'ון
חומה דרומית
כנסייה לטינית קתולית בנויה בסמוך לחומה הדרומית של עכו העתיקה. היא נבנתה במחצית הראשונה של המאה ה-18. הכנסייה בנויה במפלס החומה מעל קומת מרתף רחב ידיים. חפירות ארכיאולוגיות מצומצמות בקומת המרתף, חשפו שרידים של מבנה ציבורי מהתקופה הצלבנית.
13 בית קברות בימי המצור
בשטח סביב הכיפות הנראות קיים בית קברות מקומי בתוך גבולות העיר. רוב בית הקברות נהרס ומעליו נבנו מבנים שונים אך עדין ניתן לראות מספר קברים בשטח. בבית קברות זה נקברו לפי המסורת המתים בעיר בעת המצור כאשר לא ניתן היה לצאת מחוץ לחומות לבתי הקברות של העיר.
14 תצפית חומה דרומית מעל דוניאנא
בקצהו הצפוני של מפרץ עכו נבנה נמל עכו. הוא נבנה במחצית השנייה של המאה השלישית לפסה"נ על ידי תלמי השני. בתקופה זו העיר הפכה לעיר נמל החשובה ביותר לחופי ארץ ישראל. ליצירת נמל מוגן יחסית בחלק זה של מפרץ עכו נבנה שובר גלים שכוסה בעת החדשה בבולדרים חדשים בתווי השובר מהתקופה ההלניסטית. בחפירות ימיות חדשות שמבצעת היחידה הימית ברשות העתיקות לאורך החומה המזרחית, נחשפו שרידי מזח ומבדוק ימי, המתוארך לתקופה ההלניסטית. התברר כי לכל אורך החומה המזרחית בעומק כ-2 מטר מתחת לפני הים, קיים משטח סלע כורכר טבעי עליו בנויה החומה. מעל הסלע הטבעי התגלה מילוי ימי שבוצע ברבדים בצורה טבעית מעל הסלע. בגובה של כ-60 ס"מ מעליו הונחו אבני גזית גדולות (40 ס"מ גובה 20 ס"מ רוחב ו-80 ס"מ אורך). הן הונחו בשיטת ראש ופטין ויצרו מזח בנוי. עד כה נחשפו קטעים שונים שלו באורך עשרות מטרים. חלק מן המזח קיים מתחת לחומה העות'מאנית וחלקו האחר חורג ממזרח לחומה לכיוון דרום-מזרח, והוא טרם נחשף כל אורכו. הודות לבניין המזח הפכה עכו, לעיר נמל שוקקת חיים עם נמל מוגן ושימשה בכל ההיסטוריה לתחנה חשובה בקשרי מזרח ומערב בים התיכון.
15 הרובע הפיזאני
שרידי השובר ההלניסטי רומי מעליו שרידי חומת הים העות'מאנית
עם ייסודה של העיר החדשה 'פתולמאיס' על ידי תלמי השני במחצית השנייה של המאה השלישית לפסה"נ, הושלם תהליך נטישת תל עכו ומעבר העיר למישורים שממערב לתל. בתקופה זו (התקופה ההלניסטית), נבנה שובר הגלים שהפך את הקצה הצפוני של המפרץ ממזרח לחצי האי לנמל מוגן. עכו הפכה לעיר נמל ומסחר בין לאומית באגן המזרחי של הים התיכון. שובר הגלים שהחל כאן, ושרידיו עדין נראים כשורת סלעים בחזית מסעדת דונינא, נמשך מזרחה בתוואי המזח הנוכחי וכוסה בעת החדשה על ידי הבריטים ומדינת ישראל במזח מודרני. בקצהו המזרחי של המזח ההלניסטי נבנה מגדל שסימן את פיתחו המערבי של הנמל. מזרחה ממנו נבנה מגדל הזבובים שסימן את פתחו המזרחי של הנמל. נמל זה שימש את עכו לכל אורך ההיסטוריה עד ימינו, שרידי המבנים המקומרים אשר נראים בחזית המסעדה ובים הם שרידים של מבני מחסנים שהיו בעורף הנמל בתקופה העות'מאנית. בתקופה הצלבנית שטח זה היה בגבולות הרובע הפיזאני.
16 השער למתחם החומה המזרחית לחיל המצב בלבד
בימי השלטון העות'מאני הייתה הפרדה בין השטח האזרחי עירוני של העיר ובין שטח החומות והנמל שהיה טריטוריה צבאית עות'מאנית. לשטח זה לא הורשו האזרחים להתקרב. לשם כך נבנו שערי בקרה אשר דרכם ניתנה גישה לחומות לחיל המצב העות'מאני בלבד. כאן הוצב אחד השערים אשר מנע גישה לנמל. שרידים של הקיר בו שולב השער, נראים בצמוד לכותלי מסעדת אל מרסא.
הקיר נהרס בימי המנדט הבריטי בשעה שהם פרצו את חומות העיר העתיקה וסללו כביש גישה לעיר העתיקה והנמל.
17 בורג' אל סולטן, מגדל השמירה על נמל עכו מהתקופה הצלבנית והעו'תמאנית
בורג' אל סולטן ניצב בקו המים מצפון לנמל עכו וחולש על נתיב הכניסה לנמל. הוא נבנה בתקופה הצלבנית ובחזיתו הדרומית והמזרחית ניתן להבחין בחרכי ירי. מכאן שמטרת בנייתו הייתה הגנה על מבואות הנמל. זהו אחד המגדלים הבודדים אשר שרדו עד ימינו מהתקופה הצלבנית. אחת הסיבות לכך היא חשיבותו האסטרטגית לשליטה על הנמל. הממלוכים אשר כבשו את עכו מידי הצלבנים בשנת 1291 הרסו את חומות העיר, החריבו את מבניה, הרגו או סילקו את תושביה. כיוון שעכו סימלה את שילטון הצלבנים בארץ ישראל במישור החוף הם דאגו כי תישאר בשיממונה. אך הממלוכים כן דאגו להשאיר חיל מצב קטן שישלוט על הנעשה בנמל, חיל מצב זה ישב בבורג' אל סולטן. כתובת ממלוכית המעידה על כך נמצאת בראש השער בחזית המערבית של הבורג'. בתקופה העות'מאנית, כנראה לאחר התמוטטות חלקית של המגדל בחלקו הפונה לים, אולי כתוצאה ממצור נפוליאון, תוקן המגדל ושולבו בו עמדות תותחים.
18 שער דאהר אל עומר
דאהר אל עומר (1745-1775) שליט הגליל הקים את עכו מחורבותיה לאחר מפלת הצלבנים בשנת 1291.
דאהר, בן למשפחה בדואית שקבעה את מושבה במאה ה 18 בטבריה, הופך את עכו לבירת ממלכתו בצפון ארץ ישראל בשנת 1745. בשנה זו הוא מסלק את היחידה העות'מאנית מעכו ומשתלט עליה ומ 1750 הוא מבצר את העיר בחומות היקפיות חדשות ובונה בה את ארמונו.
בערמומיות רבה משתלט דאהר על המסחר בסחורות הגליל בכך שהוא קונה את יבול החקלאים, כגון: כותנה, חיטה, שמן זית ועוד. סחורה מבוקשת מאד אותה הוא מוכר את הסחורה לסוחרי אירופה במחירים גבוהים.
בעזרת הון זה הוא בונה את בירתו עכו ומגייס צבא שכירים גדול אשר מגן על ממלכתו. הוא משליט בממלכה סדר וביטחון אשר מאפשרים פיתוח חקלאי וסחר מפותח.
שרידי חומת דאהר נראים במקומות שונים בחלק הצפוני של עכו העתיקה, בקו החומות הפנימי במערך החומות של העיר. חומות אלו הן שעמדו מול נפוליאון ותותחיו במצור של 1799. במקום זה ניצב שער היבשה של עכו העתיקה אשר בימי דאהר אל עומר כונה שער האריות. בראשו נקבעה כתובת עשויה לוח שיש בה מברך דאהר את הבאים בשערי העיר. כתובת זו השתמרה ומוצגת באולמות האבירים.
19 בורג' אל קאפו
שער היבשה
בורג' אל קאפו שער היבשה, הוא שער הכניסה הראשי לעכו העתיקה.
שער נוסף לעיר הוא שער הים שדרכו נכנסו יורדי הים שהגיעו בספינותיהם לנמל עכו. שער זה נבנה על ידי אל ג'זאר בראשית המאה ה 19 ומחליף את שער היבשה של חומות דאהר אל עומר שנבנו בשנת 1750 והיה כ 50 מטר ממערב לשער זה.
השער מוגן בדלת כבדה מצופה לוחות מתכת כהגנה מפני ניסיון להעלות באש את השער. השער אף מוגן מכל עבריו במגדל שמירה בורג' אל קאפו, בראשו חרכי ירי רבים אשר מסכלים כל ניסיון להגיע אל השער ולפרוץ פנימה אל העיר. השער ניצב ב 90 מעלות לדרך המובילה אליו ובכך מאיטה את המנסים לפרוץ דרך השער לעיר ומצמצמת את כמות הלוחמים אשר יכולים להגיע לשער בו זמנית. בשער זה נכנסו כל הסוחרים והחקלאים שבאו לסחור בשווקי העיר העתיקה. שווקים סגורים ומקורים כדוגמת השוק הלבן והבזאר התורכי. בשווקים נסחרו סחורות יקרות וקטנות בחנויות הבזאר או בשווקים פתוחים כמו חאן א שווארדה, בו התנהל מסחר בבהמות וחקלאות שהגיעו מכפרי הגליל.
20 שער לגני הפחא והחומה המזרחית
במקום זה ניצב קיר עבה בין הכותל המערבי של מלון עכו טל לבין המבנה ממול.
קיר זה שימש גבול בו הוצב שער שאפשר גישה לגני הפחא וחומות העיר המזרחיות רק לאנשי השלטון העות'מאני ומנע כניסה של אזרחי העיר עצמה.
21 גני הפחא
בתקופה הצלבנית במאה ה-12, אזור אכסניית הנוער והשטחים ממזרח כיום שטח גנים פתוח, שכנו גני המלך הצלבני. ארמון המלך ניצב מעט מערבה מאכסניית הנוער. במאה ה-13 חזרו הצלבנים לעכו במסע הצלב ה-3 בשנת 1191, מסע בהנהגתו של ריצארד לב הארי מלך אנגליה. ריצארד חידש את שליטת הצלבנים על מישור החוף מביירות ועד אפולוניה אך לא הצליח להחזיר את השליטה על ירושלים. בכך חידש את את ממלכת ירושלים הצלבנית ללא בירתה ירושלים. עכו הפכה לבירת הממלכה במשך מאה השנים הבאות. אוכלוסיתה גדלה והצטופפה בתוך החומות. לכן במקום גני המלך נבנה רובע מגורים חדש, אשר שרידים שלו ניתן לראות בחצר הפנימית של אכסניית הנוער. בתקופה העות'מאנית בשטח זה שוב פותחו גנים שכונו הפעם גני הפחא, ושימשו את אנשי השילטון.
22 החומה המזרחית
חומת אל ג'זאר נבנתה במחצית הראשונה של המאה ה 19 על ידי אל ג'זאר ויורשיו ולאחר שחומות העיר נהרסו במצור נפוליאון ב 1799. חומות אלו תוכננו להגן על העיר כנגד הפגזת התותחים הכבדים שנכנסו לשימוש בשנים אלו. לכן החומה רחבה ביותר ועליה מוצבים תותחים רבים, שנועדו להשיב מלחמה ולהרחיק את הצבאות שינסו להתקרב לעיר ולהפיל את חומותיה. חומות העיר אף מוקפים בחפיר עמוק וחומה חיצונית חזקה, אליה נוספו סוללות עפר חיצוניות שמנעו פגיעה ישירה והרס של החומות על ידי פגיעה ישירה של התותחים בהן. בנקודה זו ממערב לחומות, כיום גן החפיר, עמד 'חאן החמורים', מחסן התחמושת של שליט עכו בשנת 1840 מוחמד עלי שליט מצרים. מוחמד מרד בשלטון העות'מאני והשתלט על עכו והגליל. צי אוניות משותף של האנגלים והטורקים תקף את עכו בשנה זו. בהפגזה נפגע מחסן התחמושת שגרם להרס רב ונפגעים רבים בעיר והביא לכניעת מוחמד עלי ונסיגתו מארץ ישראל.
23 אמת המים לעכו
אמת המים לעכו, מוצאה ממעיינות כברי (18 ק"מ מצפון מזרח לעכו). האמה נבנתה במקור על יד אל ג'זאר אך נהרסה בשנת 1799 בעת מצור נפוליאון על עכו.
האמה נבנתה מחדש על ידי סולימאן פחה בשנת 1815. היא הייתה מקור המים העיקרי לעכו העתיקה עד תחילת שנות החמישים, אז חוברה עכו למערכת המים הארצית של מקורות. אמת סולימאן החליפה את אמת המים המקורית של עכו שהובילה את מי מעינות כברי לעכו העתיקה. בקטע זה עשויה האמה חוליות אבן במרכזן קדח עגול למעבר המים. מערכת זו פועלת כמערכת סגורה (חוק הכלים השלובים) בנקודה זו נכנסה אמת המים לעיר העתיקה והזינה בעיר עשרות 'סבילים' (נקודות חלוקת מים עירוניות), ומספר מאגרי מים לשעת חירום בהם בארמון השליטים העות'מאניים היום מוזיאון אסירי המחתרות ומאגר מתחת למסגד אל ג'אזר. כמו כן הזינו מי האמה מספר חמאמים ברחבי העיר.
24 חומת אל ג'זאר מול חומת דאהר
העיר העתיקה נוסדה בתקופה ההלניסטית במחצית השנייה של המאה השלישית לפני הספירה על ידי השליט תלמאי השני ששלט אז בארץ ישראל. גבולות העיר בתקופה ההלניסטית, הרומית והביזנטית מאות שלישית לפני הספירה עד המאה השביעית לספירה היו נרחבות בהרבה מגבולות העיר העתיקה של ימינו אך לא נותר שריד לחומות העיר בתקופות אלו. עם הכיבוש המוסלמי של ארץ ישראל בשנת 628 לספירה נהרסה העיר ומעמדה כעיר מסחר בין לאומית באגן המזרחי של הים התיכון ירד. עכו הייתה לכפר דייגים קטן ששכן בחצי האי שסמוך לנמל. בימי שלטון איבן טולון שליט מצריים שהשתלט על ארץ ישראל וסוריה (883-835), הוא מחדש את קו ביצורי החוף כדי למנוע פלישה של הצי הביזנטי לארץ ישראל. איבן טולון שיקם את עכו כעיר נמל אסטרטגית וחידש את הנמל וחומות העיר. חומות איבן טולון הקיפו את העיר העתיקה בגבולות חצי האי ובכך קובעו גבולות עכו העתיקה לדורות הבאים. הצלבנים עם כיבוש עכו מידי המוסלמים בשנת 1104 מחזקים את חומות העיר בתוואי החומה הקיימת, חומה המגינה על העיר במהלך המאה ה-12, עד קרב קרני חיטין ומפלת הצלבנים בשנת 1187. עם חזרת הצלבנים לעכו במסע הצלב השלישי 1191 הם מחדשים את חומות העיר העתיקה. במהלך המאה ה-13 מתרחבת העיר מעבר לחומותיה הצפוניים, נבנה רובע צלבני חדש (רובע המונמיזר) וניבנה קו חומה חדש המקיף את הרובע החדש. קו החומה מימי איבן טולון נשאר קו חומה פנימי.
בשנת 1291 עם כיבוש עכו הצלבנית על ידי צבא ממלוכי שהגיע ממצריים, נהרסת העיר ונהרסות חומותיה, ורק אזור הנמל ממשיך לתפקד כנמל מסחרי ליצוא סחורות מאזור הגליל. בימי דאהר אל עומר 1750-1775, שליט בדואי מקומי שמשתלט על המסחר מהגליל והגולן מול ארצות אירופה, הוא יוצר ממלכה עצמאית משלו וקובע בשנת 1745 את בירת ממלכת הגליל שיצר בעכו. הוא מחדש את חומותיה ומחזק את ההתיישבות העירונית בה. חומות העיר החדשות הכוללות חומה וחפיר מחדשות את קווי החומה מהמאה התשיעית של איבן טולון ששימשו גם את העיר הצלבנית במאה ה-12. בשנת 1799 בעת מצור נפוליאון, נהרסו חלקים מחומה זו, בעיקר בפינה הצפונית מזרחית של העיר על ידי הפגזה כבדה של תותחי נפוליאון. נפוליאון בסופו של מצור ארוך של שבועות רבים לא מצליח לכבוש את עכו ונסוג חזרה למצרים.
שליטי העיר אל ג'אזר וממשיכיו מבינים כי חומות העיר בצורתן הנוכחית, לא יגנו עליה מפני תותחים כבדים שנכנסו למערכה בתקופה זו ומקיפים את העיר בחומה כפולה חדשה אדירת ממדים שרוחבה לעיתים מגיע ל-60 מטרים. בחומה משולבים עשרות עמדות תותחים ובמגדלי פינה המגינים עליה, כמו כן שולבו בה מעברי סתרים (פוטרנות) אשר איפשרו קבלת סיוע אסטרטגי בעת מצור על העיר.
25 חומת דאהר אל עומר
דאהר אל עומר שלט בעכו מ 1745 עד 1775, היה ממוצא בדואי לבית זידאן, השתלט במשך חמישים שנות שלטונו, על חבל הגליל והקים ממלכה עצמאית משלו, תוך שהוא משחד את שליטי האימפריה העות'מאנית בקונסטנטינופול שהעלימו עין ממעשיו. במאה ה-18 עלה ערכן של סחורות רבות שהגיעו מהאגן המזרחי של הים התיכון בהן כותנה חיטה שמן ועוד. סוחרים מאירופה ובעיקר מצרפת פעלו מנמל עכו, יצרו קשרים ישירים עם החקלאים בגליל ובגולן וקנו מהם את יבולם. דאהר שהבין את הפוטנציאל הכלכלי הטמון במסחר זה הקדים את הסוחרים הזרים קנה מראש את התוצר החקלאי מהם ומכר אותו ברווח ניכר לסוחרי אירופה. באמצעות ממון רב זה הוא גייס צבא פרטי, בנה מבצרים ברחבי הגליל ביניהם בטבריה, דיר חנה שפרעם, יחיעם, איבלין ועוד. דאהר חידש את הישוב בחיפה וקבע את בירתו בעכו. בעכו הוא בונה את ארמונו בונה מסגד חדש על שמו, הוא מחדש את הישוב העירוני בעכו העתיקה, מחדש את חומותיה ומחזק את הפעילות המסחרית דרך נמלה. בחלק זה השתמר קטע מחומת העיר של דאהר אל עומר, נשתמרו היטב חרכי הירי שהגנו על חומות העיר ושרידי קמרונות ששולבו בחומה ושימשו מחסנים של חיל המצב שהוצב על החומות.