3000 -1200 לפסה"נ

התקופה הכנענית (הברונזה)

ההתיישבות בתל עכו החלה כבר במאה העשרים לפסה"נ. הייתה זו התיישבות רציפה, שכללה מצודה, סוללה ושער. תושבי עכו היו כנענים, ותרבותם הייתה חופית בעיקרה. תעשיית צבע הארגמן והתעשייה הקשורה בברונזה שגשגו בה וקשרי מסחר ימיים התקיימו עם לבנון, קפריסין ומצרים. על חשיבות העיר בתקופה זו ניתן ללמוד מאזכוריה בכתבים שונים במצרים ובסוריה: בכתבי המארות (מאות 18-20 לפסה"נ), במכתבי אל עמארנה (מאה 14 לפסה"נ) ובמכתבי אוגרית (מאות 13-16 לפסה"נ).

לפניך גלריית תמונות אווירה - דלג לתוכן הבא

*התמונות באדיבות רשות העתיקות

586-1200 לפסה"נ

התקופה הישראלית (הברזל)

עכו מוזכרת במקרא כעיר שיושביה היו כנענים.

עכו מוכללת בשבט אשר, אך ספק אם אכן כבש אותה.

שבט אשר התיישב בקרב התושבים המקומיים, בדומה לישיבתו בערים נוספות, ביניהן: צידון, אכזיב ואפיק. בתקופה זו הגיעו לעכו גם תושבים בני התרבות הפניקית, שיישבו את ערי החוף במזרח הים התיכון.

את הברונזה, שהייתה בשימוש בתקופה הכנענית, החליפה חרשות הברזל. קשרי המסחר הימי פרחו, בעיקר בין עכו לצור, ובנמל עברו סחורות כגון תבואה, שמן זית ויין. עכו ביססה את מעמדה כעיר מסחר עשירה ועצמאית.

1200 לפסה"נ– תקופת השלטון הישראלית הקדומה מתחילה

701   לפסה"נ - עכו משמשת תחנה במסעו צפונה של סנחריב מלך אשור.
586   לפסה"נ – חורבן בית ראשון

לפניך גלריית תמונות אווירה - דלג לתוכן הבא

* התמונות באדיבות רשות העתיקות

332-586 לפסה"נ

התקופה הפרסית

בתקופה זו ניכרו עדיין בעכו ההשפעות הפניקיות בתחומי הבניה, הפולחן והדת. מעמדה של העיר עכו כמעט והשתווה למעמדה של העיר צור. החיים על התל נותרו יציבים, ובמקביל התפתחה התיישבות גם למרגלותיו. בסוף המאה הרביעית לפסה"נ רבו המלחמות בין האימפריה הפרסית ומצרים. עכו שימשה כבסיס מוצא לחלק מהמשלחות הצבאיות של הפרסים, ולתקופה קצרה נכבשה בידי המצרים. בשער עמדה תקופה חדשה, שהחלה בסערה עם הגעתו של אלכסנדר מוקדון.

לפניך גלריית תמונות אווירה - דלג לתוכן הבא

* התמונות באדיבות רשות העתיקות

63-332 לפסה"נ

התקופה ההלניסטית

332 לפסה"נ – עכו נכבשת על ידי אלכסנדר מוקדון, ויוונים מתחילים ליישבה.

כיבושי אלכסנדר מוקדון הביאו לשינויים רבים באזור. תושבי עכו אימצו את תרבות יוון, התל נעזב וההתיישבות התפשטה למישור שבין התל לבין הים. העיר הוקפה חומה ונבנו בה מקדשים ומבני ציבור, עכו הפכה לחוליה בשרשרת הסחר הבינלאומי, ומעמדה המדיני והכלכלי השתפר. הנמל עבר משפך נחל הנעמן לחצי האי. בחפירות הארכיאולוגיות נמצאו שרידי הרציף ושרידי מבנים גדולים, המלמדים על מימדיו המרשימים. בסוף תקופה זו נאבקו שליטי בית חשמונאי במלכים הסלאוקים. ניסיונם להשתלט על האזור נכשל.

261 לפסה"נ – שמה הקדום עכו מוחלף לפטולמאיס על שם תלמי שני פילאדלפוס שמלך במצרים. 

לפניך גלריית תמונות אווירה - דלג לתוכן הבא

*התמונות באדיבות רשות העתיקות

37-150 לפסה"נ

התקופה החשמונאית

החשמונאים, צאצאיו של מתתיהו הכהן, היו שושלת מלוכה יהודית ששלטה בארץ ישראל בחלק מהתקופה ההלניסטית ,במאה ה-2 לפסה"נ עד המאה הראשונה לפסה"נ.

החשמונאים מרדו נגד השלטון הסלאווקי בתקופת הבית השני, ולאחר מכן העמידו כוהנים גדולים, מלכים ושליטים. החשמונאים היו המשפחה השלטת ביהודה מתקופת מתתיהו הכהן בשנת 167 לפסה"נ ועד מותו של אחרון מלכי בית חשמונאי, אנטיגונוס השני בשנת 37 לפסה"נ. לאחר נפילת מלכי בית חשמונאי לא קמה עוד ישות יהודית עצמאית בארץ ישראל, למעט תקופות קצרות בימי המרד הגדול ומרד בר כוכבא, וזאת עד להקמת מדינת ישראל במאה ה-20, כאלפיים שנה לאחר נפילת בית חשמונאי.

150 לפסה"נ – יונתן מלך החשמונאים כובש את עכו.

העיר שהייתה עוינת ליהודים, הופכת ליישוב יהודי.

103 לפסה"נ – יהונתן אלכסנדר ("ינאי") משושלת החשמונאים, מכהן כמלך וכהן גדול בתקופת הבית השני.

בתקופתו הורחבה ממלכת החשמונאים ונכבשו חלקים רבים גם בצפון.

103-102 לפסה"נ – אלכסנדר ינאי צר על עכו (פטולמאיס), שהייתה עיר נמל חשובה, עוינת ליהודים והפריעה לשלטון החשמונאי בגליל. תושבי עכו ביקשו את עזרתו של תלמי לתירוס (התשיעי), בנה המודח של מלכת מצרים, קליאופטרה השלישית, ששלט בקפריסין. תלמי הביס את צבא ינאי והאחרון פנה לסיועה של מלכת מצריים אשר סייעה עם צבאה להביס את תלמי. אולם עכו נותרה מחוץ לשטחה של ממלכת החשמונאים.

לפניך גלריית תמונות אווירה - דלג לתוכן הבא

* התמונות באדיבות רשות העתיקות

63 לפסה"נ – 324 לסה"נ

התקופה הרומית

פומפיאוס, יוליוס קיסר והקיסר קלאודיוס העניקו לעיר זכויות שונות והרחיבו את שטחה. באמצע המאה הראשונה לסה"נ העיר הוכרזה כמושבה רומית בשם קולוניה קלאודיה פטולמאיס. נמל עכו היה למרכז סחר הקשור עם ערי החוף של הים האגאי והים השחור, איטליה וצפון אפריקה. מעכו נסללה לראשונה דרך רומית שהובילה לאנטיוכיה. בדרך זו צעדו לגיונות הצבא לדיכוי המרד הגדול בשנת 66 לסה"נ. תושבי עכו הפגאנים סגדו לאלים, שפסליהם הוצבו  במקדשים וברחבי העיר, אך מתפארתה של העיר בתקופה הרומית נותרו שרידים מעטים בלבד.

לפניך גלריית תמונות אווירה - דלג לתוכן הבא

*התמונות באדיבות רשות העתיקות

324-638 לסה"נ

התקופה הביזנטית

בסוף התקופה הרומית הייתה עכו זרועה מקדשים פגאניים. כנסיות ומנזרים, שבישרו את התנצרות יושבי העיר, החלו לבלוט בנוף. החל מהמאה השנייה ישב בעכו בישוף, בדומה לצור, לירושלים ולקיסריה. עד סוף התקופה הביזנטית עכו המשיכה לשמש מרכז לסחר ימי בו לקחו חלק גם יהודים תושבי העיר. למרות השקט היחסי והיציבות בקיסרות, הצטרפו יהודי עכו למרידות נגד השלטון הרומי והביזנטי במאות הרביעית והשישית. היישוב היהודי בגליל נפגע אנושות, ובעכו הוא נכחד.

לפניך גלריית תמונות אווירה - דלג לתוכן הבא

*התמונות באדיבות רשות העתיקות

638-1099 לסה"נ

התקופה המוסלמית הקדומה

הכיבוש המוסלמי דחק את הביזנטים מהארץ, עכו ונמלה שימשו את הכובשים. הח'ליף עבד אל-מלכ בן מרואן החל בשיקום ההרס ובהקמת ביצורים חדשים.

התל השומם נותר מחוץ לחומה, ואת מקומן של הכנסיות תפשו מסגדים. השליטים המוסלמים טרחו לשקם את הנמל, אך רק במאה התשיעית, בתקופת אחמד אבן טולון, הוא נבנה מחדש ולצידו הוקמה מספנה.

ישוב יהודי בעכו תועד בתחילת המאה האחת עשרה. העיר שימשה מרכז ללימוד תורה, וחיו בה דמויות מרכזיות מ"ישיבת ארץ ישראל", הסמכות המרכזית ליהודי הארץ והמזרח.

לפניך גלריית תמונות אווירה - דלג לתוכן הבא

*התמונות באדיבות רשות העתיקות

1099-1291 לסה"נ

התקופה הצלבנית

מסעות הצלב

מסעות הצלב החלו עם קריאתו של האפיפיור אורבן השני לשחרר את ירושלים ואת המקומות הקדושים לנצרות.

אלפי אצילים ופשוטי עם ברחבי אירופה נענו לקריאה. בסיוע הקיסר הביזנטי, יצאו, יצאו האבירים לכבוש את ירושלים. מסע הצלב הראשון (1099-1095) הוכתר בהצלחה. במשך מאה ושמונים השנים הבאות ניסו הצלבנים לשמר את אחיזתם בממלכת ירושלים. התעוררות האוכלוסייה המקומית והתנגדות שליטי האזור תרמה למפלת הצלבנים ולנסיגתם.

למסעות הצלב נודעה השפעה גדולה על כל תחומי החיים באירופה: הכלכלה, המסחר, הפוליטיקה והחברה.

לפניך גלריית תמונות אווירה - דלג לתוכן הבא

צלאח אל-דין וריצ'רד לב הארי

בקרב קרני חיטין (1187) הביס צלאח אל-דין את הצלבנים וכבש את ערי המפתח ירושלים ועכו. ריצ'רד לב הארי, ממנהיגי מסע הצלב השלישי, ניסה לשחרר את ירושלים ולהשיב את הצלב הקדוש.

המצור על עכו ארך כמעט שנתיים. לקראת סופו, הצטרף אליו המלך עד לכניעתה של העיר. חרף היותם אויבים, פרחה ידידות בין שני המנהיגים. המלך אף הציע להשיא את אחותו לאחיו של צלאח אל-דין; ואילו זה הפגין את הערכתו למלך בשולחו למיטת חוליו רופאים, ובהעניקו לו את הנבחרים שבסוסיו.

לפניך גלריית תמונות אווירה - דלג לתוכן הבא

עכו במאה ה-13

עכו שימשה כנמל הראשי לממלכה הצלבנית – לב הפעילות המסחרית, וכמרכז המנהלי של הממלכה. כערים אחרות בימי הביניים, גם עכו נודעה בצפיפותה הרבה ובאוכלוסייתה המגוונת. כבר בראשית המאה ה-12 הייתה עכו עיר מבוצרת. לאחר מסע הצלב השלישי (1192-1189) הורחבו גבולותיו של הרובע הצפוני והוא הוקף בחומה כפולה.

היות ובמשך רוב שנות המאה ה-13 הייתה ירושלים בידיים מוסלמיות, הפכה עכו לבירת ממלכת ירושלים השנייה, מקום מושב הפטריארך ומפקדותיהם הראשיות של המסדרים הצבאיים.

לפניך גלריית תמונות אווירה - דלג לתוכן הבא

חיי הרוח בעכו: תרבות, מוזיקה, תיאטרון

העושר התרבותי הרב בעכו שיקף היטב את אופי תושביה, השפעות ביזנטיון ואירופה, בעיקר צרפת ואיטליה, ניכרו בתרבות המקומית. בעכו נפוצו השירה, הריקוד והנגינה.

העיר נודעה כמרכז תרבותי וכאבן שואבת ליוצרים בתחומים רבים. קבוצות מיעוטים קיימו חיי רוח ודת תחת השלטון הצלבני, ומשכילים ממערב וממזרח עסקו בלימוד.

הספרות והמוזיקה היו נחלת המעמדות הגבוהים. אנשי הדת שלטו בלטינית, ואילו השפה העממית הייתה צרפתית עתיקה, לתוכה נקלטו מילים ומבנים לשוניים באיטלקית ובערבית. שפה זו שימשה כשפה השלטת בכלכלה ובמסחר.

לפניך גלריית תמונות אווירה - דלג לתוכן הבא

הנמל והמסחר

עכו שימשה כנמל הראשי של ממלכת ירושלים הצלבנית, וכיעד לסוחרים, לאנשי דת, לצליינים ולצלבנים. המסחר בעיר התנהל בשווקים, בהם סחרו בני כל העדות. לצד סחר בתבלינים ובאבנים יקרות, התקיים בשווקים גם מסחר בחומרי גלם, בצמחים ובטקסטיל. המסחר בעכו התנהל לרוב כסדרו, בשל חשיבותו הרבה לאזור כולו. הפעילות המסחרית והימית, שהייתה קשורה בנמל, הניבה לשליטי הממלכה רווחים עצומים.

על מרכזיותו של הנמל ניתן ללמוד מכתבי צליינים ונוסעים שפקדוהו. בכתבים רבים תואר נמל חיצוני, ונמל פנימי, קטן יותר.

לפניך גלריית תמונות אווירה - דלג לתוכן הבא

1260-1517

התקופה הממלוכית

הצלבנים החלו לאבד את אחיזתם כחצי מאה לפני נפילת עכו.

כוח חדש עלה ממצרים: הממלוכים. בעוצרם את הפלישה המונגולית, החלו הממלוכים בביסוס שלטונם באזור.

1291 – עכו נכבשת על ידי הממלוכים

אל אשרף חליל, הסולטאן הממלוכי של מצרים וסוריה, גייס למערכה על כיבוש עכו את מכונות המלחמה הכבדות ביותר. לאחר מצור שארך יותר מחודשיים, הוחרבו מגדליה של עכו בזה אחר זה בידי חייליו. נפילת העיר סימלה את נפילת הממלכה הצלבנית כולה, ואת קיצה של תקופה.

אחרי עכו נפלו צור, צידון ובירות, ולבסוף ננטשה גם עתלית. הצלבנים לא שבו לשלוט בארץ. הנמלטים עברו לקפריסין, ומסעות הצלב לשחרור המקומות הקדושים לא חודשו שוב.

הממלוכים בנו מסגדים מפוארים, בתי ספר ללימוד דת האסלאם (מדרסות) ואכסניות לצלייניהם. את עכו הותירו בשיממונה, כמו את שאר ערי החוף.

שליטה של צפת, שהפכה לבירת הצפון, התיר לסוחרי ונציה לשוב ולסחור בכותנה דרך הנמל. רוב הצליינים הגיעו לחופי הארץ דרך נמל יפו ורק מעטים המשיכו להגיע לנמל עכו.

לפניך גלריית תמונות אווירה - דלג לתוכן הבא

1517-1917

התקופה העות'מאנית

ד'אהר אל-עמר 1745-1775

תהליך שיקומה של העיר במאה השבע עשרה החל עם שלטונו של פחר אל-דין. חלק קטן מבנייניה וארמונותיה של העיר שופץ. הפעילות המסחרית חודשה וכך גם הקשר עם אירופה ובעיקר עם צרפת.

ההתפתחות הגדולה נרשמה בימי 'שליט הגליל' ד'אהר אל-עמר. מראשית שלטונו פעל לביצור הערים בהן שלט: צפת, טבריה ושפרעם, ולפיתוח מקורות הכנסה מגוונים. בחיפה אף בנה נמל. בעכו הקים מערך מסחר ובנה את ארמונו על שרידי המרכז ההוספיטלרי, אותם מילא בעפר.

לפניך גלריית תמונות אווירה - דלג לתוכן הבא

אחמד פאשה (אל-ג'זאר) 1775-1804

שלטונו של אחמד פאשה, שכונה אל-ג'זאר (הקצב) בשל אכזריותו הרבה, החל עם סילוקו של ד'האר אל-עמר. אל-ג'זאר בנה בעכו מבני ציבור רבים, ביניהם המסגד הגדול, שווקים, בית מרחץ וח'אן. עוד עסק בבניית האמה שהובילה מים ממעיינות כברי לעכו, ובחיזוק ביצורי העיר.

עמידותו העיקשת נגד מצור נפוליאון בשנת 1799 הביאה לנסיגת הצרפתים מן הארץ. לצידו עמדו קולונל צרפתי אנטואן דה פיליפו, תת אדמירל אנגלי סידני סמית', ויועץ יהודי חיים פרחי.

1832 – הגנרל המצרי איברהים בן מוחמד עלי באשה כובש את עכו ושולט בה. הוא מבסס את שלטונו בעיר וממשיך מכאן מזרחה.

1840 – העיר מופגזת ע"י כוחות משולבים של הבריטים, האוסטרים והתורכים. העיר חוזרת לשלטון עות'מאני.

1840-1919 – עכו היא בירת האזור הצפוני של ישראל בתקופת האימפריה התורכית.

לפניך גלריית תמונות אווירה - דלג לתוכן הבא

1918-1948

התקופה הבריטית

1918 – הבריטים כובשים את עכו מידי התורכים (מלחמת העולם ה I ).

ארמון השליט שנבנה על שרידי המרכז ההוספיטלרי הופך בימי שלטונם של הבריטים לבית ממשל ובהמשך לבית כלא וקסרקטין, מחסן נשק לחיל המצב המקומי. בבית הכלא נכלאו מאות מחברי ארגוני המחתרות ה"הגנה", אצ"ל ולח"י, אשר נאסרו בשל מאבקם על הגנת הישוב, מלחמתם בשלטון המנדטורי וזכותם להקמת בית לאומי בארץ ישראל.

1947 – ב-4.5.1947 נפרץ הכלא על-ידי כוח האצ"ל בפעולה נועזת ומתואמת מול חבריהם הכלואים. 41 אסירים שוחררו, מהם שלושים אנשי אצ"ל ואחד-עשר אנשי לח"י.

1948 – עכו נכבשת ע"י ישראל.

לפניך גלריית תמונות אווירה - דלג לתוכן הבא

1948 ואילך

תקופה נוכחית

1948 - עכו נכבשת ע"י ישראל והיא חלק ממדינת ישראל העצמאית ואחת מערי התיירות החשובות בה.

2001 - עכו העתיקה מוכרזת כאתר מורשת עולמית על ידי אונסק"ו.

עכו העתיקה מונצחת ברשימת מורשת תרבות עולמית על פי האמנה להגנה על מורשת תרבות עולמית וטבע. ההנצחה של עכו העתיקה מבטאת את ערכה האוניברסאלי הייחודי, הראוי להגנה למען האנושות.
עכו העתיקה, עיר נמל היסטורית התחומה בחומה, הייתה מיושבת ברציפות מאז התקופה הפיניקית בחבל הארץ של שבט אשר. העדויות מהעיר הצלבנית, מאז 1104 עד 1291, שנמצאו כמעט בשלמותן מעל ומתחת מפלס הרחוב, מספקות תמונה ייצוגית של המתווה והמבנים בבירת ממלכת הצלבנים של ירושלים. העיר הנוכחית מאופיינת כעיר עות'מאנית מבוצרת מאז המאות ה-18- וה-19, עם מרכיבים עירוניים טיפוסיים של מצודה, מסגדים, חאנים ומרחצאות.

2008 - שבע שנים לאחר מכן, בשנת 2008, הוכרזו אתרי הבהאים הקדושים בגליל המערבי ובחיפה כאתר מורשת עולמית נוסף. חלק מהם, ובכלל זה המקום הקדוש ביותר לדת הבהאית 'אל באהג'ה' שוכנים בעכו. לפיכך, עכו היא האתר היחיד בישראל המופיע בשתי הכרזות שונות כ'אתר מורשת עולמית' של אונסק"ו.

לפניך גלריית תמונות אווירה - דלג לתוכן הבא

כיום

עכו העתיקה מהווה עיר תיירות בינלאומית אליה מגיעים תיירים ומבקרים מהארץ ומרחבי תבל. הביקור בעכו הוא מסע מרגש אל עבר מפואר וחוויה מיוחדת במינה. חומות העיר, מצודותיה ומבצריה, כנסיותיה ומסגדיה ובתי הכנסת בתחומה מספרים את ההיסטוריה של שליטים רבים שמשלו ולחמו בעבורה ואלה שכשלו מלכבוש אותה כמו נפוליאון.

עכו מאופיינת במזג אוויר נוח במשך רוב חודשי השנה, ומציעה חוף ים מרהיב, מרינה ונמל דיג. זוהי עיר רווית היסטוריה, שקולות העבר בוקעים מכל סמטה בה, המצטיינת באווירה של חופש ורומנטיקה.

עכו מחכה לכם עם נמל חווייתי, שווקים ססגוניים, מוזיאונים לכל המשפחה, גלריות, מסעדות שף ודוכני אוכל אותנטיים, דירות אירוח ומלונות בוטיק, פארק אקסטרים, גן בוטני וגני בהאיים מרהיבים.

לפניך גלריית תמונות אווירה - דלג לתוכן הבא