מיקומה של העיר
עכו שוכנת בחלקו הצפוני של עמק החוף, הקרוי גם עמק עכו. גבולה בצפון הוא מושב בוסתן הגליל, ובדרום היא משתרעת עד לנחל הנעמן.
לעכו חוף ים יפהפה, שהוא הנקודה הצפונית האחרונה אליה מגיע החול הדק והרך משפך הנילוס.
עכו העתיקה, היושבת על חצי אי, היא אחת הערים היחידות לאורך חופי הים התיכון, שחומותיה נשתמרו סביב ללא פגע, מלבד שתי הפריצות המשמשות כיום לכניסת כלי רכב ממונעים (נפרצו על ידי הבריטים).
לעכו העתיקה פנים רבות והיא בנויה ברבדים שנשתמרו כמעט בשלמותם. העיר הוקמה לפני כ 5,000 שנה במהלכן עמים רבים נלחמו עליה.
נהוג לחלק את ההיסטוריה של עכו העתיקה ל 13 תקופות עיקריות אותן ניתן לראות בציר הזמן.
ארבע דתות מצאו בה משכן והותירו בה את חותמן: בתי הכנסת של היהודים, הכנסיות המפוארות בשכונות הנוצרים, המסגדים רבי העוצמה של המוסלמים וגן הקבר של בההא אולה מייסד דת הבהאים ו"בית עַבּוּד".
עכו מאופיינת במזג אוויר נוח במשך רוב חודשי השנה, ומציעה חוף ים מרהיב, מעגנה לשיט ונמל דיג. זוהי עיר רווית היסטוריה, שקולות העבר בוקעים מכל סמטה בה והיא מצטיינת באווירה של חופש ורומנטיקה.
אודות עכו
מקור השם עכו אינו ידוע, אך ככל הנראה אינו שֵמי. המצרים השתמשו בו כבר באלף השני לפנה"ס, אך מכיוון שהכתב ההירוגליפי מכיל שני עיצורים בלבד, השם נכתב CK ואין לדעת כיצד ביטאו אותו (בעיקר לא את ההברה האחרונה).
במכתבי אל-עמרנה, הכתובים באכדית, משמשת האות H לציון האותיות הגרוניות א-ה-ח-ע, ולכן ניתן היה לכתוב את שם העיר גם "הכא" או "אכא".
לולא נשתמר השם בפועל, לא היינו מזהים אותו באופן ודאי עם השם המופיע בכתב ההירוגליפי.
באשורית השתמר השם בכתיב AKK.
