עבור לתוכן מרכזי עצור רכיבים נעים

מסלול נפוליאון

חזור אל מסלולים

"לכבוש או לא לכבוש", העיר שעצרה את נפוליאון

בסוף המאה ה-18, עכו היא השער הראשי לארץ מכיוון מערב. העיר תעמוד בקרוב בפני גדול מצביאי המערב בעת החדשה – נפוליאון בונפרטה הצרפתי.

מסלול נפוליאון מתאר את מהלכי הקרב שהתרחשו בעכו העתיקה בזמן שנפוליאון ניסה לכבוש אותה.

1 השקט שלפני הסערה

באמצע המאה ה-18, דאהר אל עומר שליט הגליל, משקם את העיר עכו שנהרסה בידי הממלוכים במאה ה-13, ומשפץ את חומת היבשה העתיקה שלפניכם. אחמד פאשה אל ג'זאר שהחליף אותו בשנת 1775, מונה למפקד העליון של הכוחות העות'מאניים בא"י ושולט בעיר ובארץ ביד ברזל. ג'זאר מחזק את החומות, מדפן ומעמיק את החפיר. בסוף המאה ה-18, עכו היא השער הראשי לארץ מכיוון מערב. העיר תעמוד בקרוב בפני גדול מצביאי המערב בעת החדשה – נפוליאון בונפרטה הצרפתי.

לאחר שהוכיח את כישוריו כמפקד ומצביא, יוצא בונפרטה עטור התהילה מצרפת במאי 1798, בראש צבא אדיר – אל עבר מצרים. מטרתו היא להפכה לקולוניה צרפתית חדשה ודרכה להמשיך עם צבאו הרחק מזרחה. חלומו של נפוליאון הוא לכבוש את הודו, היהלום שבכתר האימפריה הבריטית, צעד שיכול להפוך את צרפת לאימפריה.

לפניך גלריית תמונות אווירה - דלג לתוכן הבא

2 עננים של מלחמה

נפוליאון הגנרל המבריק כובש את מצריים למרות שהמזרח התיכון מתגלה כמקום הרבה פחות מתאים לטקטיקות שבזכותן רכש את המוניטין הצבאי שלו. במהלך הקרבות הוא מאבד את מרבית הצי הימי ונותר מנותק מאירופה. באותה תקופה מצריים היא חלק מן האימפריה העות'מאנית, המגיבה בהכרזת מלחמה. בונפרטה מחליט להקדים ולתקוף, ועולה עם צבאו צפונה לאורך מישור החוף בדרכו לקונסטנטינופול (איסטנבול כיום) תוך שהוא מכריע ישוב אחר ישוב.

לאחר כיבוש עזה ורמלה, מבקיע הצבא הצרפתי את חומות יפו בימים ספורים. חיילי נפוליאון המתוסכלים ממסע המלחמה הקשה, פורקים עול בעיר, הורגים ובוזזים מכל הבא ליד. שלא כמנהגו, בוחר נפוליאון לטבוח אלפי שבויי מלחמה שנכנעו לו, ושם פעמיו אל עכו. למיטב ידיעתו, הביצור של עכו חלש ולא עמיד מול מצור מודרני, אך הוא אינו מודע לשיפורים שערך אל ג'זאר, והוא אינו יודע להעריך נכונה את נכונותו להילחם עד חורמה במעוזו עכו. בגניו של הפאשה שהתפרשו באזור זה של העיר, מכין השליט בן ה-79, שכוחו עוד במותניו, הפתעה נוספת לנפוליאון.

3 נפוליאון מתקרב

ב9 למרץ 1799, לאחר כיבוש יפו, שולח נפוליאון איגרת מזלזלת לג'זאר, ומציע "לחוס על חייו של איש זקן". הוא מלא ביטחון כי גם עכו תיפול לידיו בקלות, אך טבח יפו, שהשמועה אודותיו כבר הגיעה לעכו, לימד כי אין לסמוך על הבטחותיו. יתרה מזאת, כעת ידעו מגיני העיר עכו כי אין להם מה להפסיד – גם אם לא ימותו בקרב, לא מובטח להם כי ישרדו כשבויים.

משמאל, שרידי חומת ט'אהר אל-עומר הצפונית ולרגליה החפיר ששודרג בידי אל-ג'אזר בשנים שלפני בואו של נפוליאון. בתמונה נראים שרידי החומה הזו בשנת 1925, ולרגליה החפיר שהיה לשדה קרב. החומה מימין היא חדשה יותר, ונבנתה בעשורים שלאחר מתקפת נפוליאון.

מראה החפיר בשנת 1925. משמאל – שרידי חומת ט'אהר אל-עומר, החומה שעמדה מול צבאו של נפוליאון. החומה מימין נבנתה רק בשנים הבאות.

מראה החפיר בשנת 1925. משמאל – שרידי חומת ט'אהר אל-עומר, החומה שעמדה מול צבאו של נפוליאון. החומה מימין נבנתה רק בשנים הבאות.

4 התותחים ש"עברו צד"

העות'מאנים עקבו בדאגה אחר התקדמותו של הצבא הצרפתי, ופחד גדול שרר בעיר. אך יותר מאשר פחדו המגינים מנפוליאון, הם חששו ממושל העיר, ונותרו על משמרתם. אחמד פאשה שכונה "אל-ג'זאר" (שפירושו "הקַצַּב"), היה בעל מוניטין כלוחם, כשליט רב יכולת וגם כאדם נוקשה ואכזר שלא חס גם על המקורבים לו ביותר.

גם הצי הבריטי נרתם לטובת עכו, וכמה מספינותיו לכדו שש מתוך תשע ספינות צרפתיות קטנות שנשאו תותחי מצור כבדים. התותחים הוחרמו והוצבו על חומות עכו. צעד זה עודד מאוד את מגיני העיר. באופן מפתיע, אובדן תותחי המצור לא גרם לנפוליאון לשנות את תוכניותיו. ייתכן כי האמין שחומות עכו העתיקות לא יעמדו אפילו בהתקפת התותחים הקלים שנותרו ברשותו. גם את אל-עריש במצרים וגם את יפו כבש בלעדיהם.

השרידים הקדומים במדרון, שלרגלי התחנה במסלול, הם שרידיו של המגדל הצפוני-מזרחי של העיר בעת הקרב מול נפוליאון, מגדל שהיה למוקד הקרבות העיקרי. רק יסודותיו של המגדל נותרו כיום, וקשה להבין את תוכניתו וגבולותיו.

לפניך גלריית תמונות אווירה - דלג לתוכן הבא

5 התארגנות מהירה לקרב

ב – 19 למרץ 1799 השקיף נפוליאון על העיר מראש תל עכו, ועימו 13,000 חיילים ושפע אספקה מן הישובים הדרוזים הסמוכים. לאחד מקציניו הבכירים אמר כי "על כתפי העיר הקטנה הזו מונח גורלו של המזרח". נפוליאון האמין כי עם נפילת עכו יצטרפו אליו לכיבושיו כל הסורים והדרוזים שבהר הלבנון, שסבלו תחת משטר הברזל של אל ג'אזר.

החומה בתחנה 5, לא הייתה קיימת באותה העת. על חומות עכו העתיקות, ששרידיהן הצפוניים נמצאים ממול,  ניצבו 7000 חייליו של אל-ג'זאר מול הצרפתים, מאות מלחים מן הצי הבריטי, ורבים מתושבי העיר. במפרץ עכו ניצבו שלוש ספינות הצי הבריטי לחיפוי על העיר באש תותחים.

נפוליאון זיהה כי המגדל הפינתי הוא המקום המוגן ביותר מאש הספינות. אמת המים של העיר שהגיעה בזמנו כמעט עד לבסיס המגדל, התאימה לשמש לצבאו כמחסה ובסיס להתקפותיו. כיוון שלא טרח להסתיר את כוונותיו, שיבשה האש מעכו את ההכנות לקרב. סיור מקדים שנשלח לבחון את החפיר שלרגלי החומות, הותקף ושב על עקבותיו. טעות זו עלתה לצרפתים מחיר יקר.

מראה חומות עכו כפי שצוירה בידי הצרפתים ב1799. בביצור המזרחי חמישה מגדלים, השמאלי הוא מגדל שער העיר, מימינו שלושה מגדלים מעוגלים ואחריהם מגדל הפינה הצפוני-מזרחי הרבוע שהותקף שוב ושוב.

6 מתקפה ראשונה

בבוקר ה – 28 במרץ פתחו הצרפתים באש תותחים, שנענתה באש עזה מחומות עכו. בעיר קמה מהומה מבוהלת וחלק מן התושבים נמלטו ממנה בסירותיהם. עד צוהרי היום פרצו הפגזים קטע במרום המגדל הפינתי ויחידת חלוץ מצוידת בסולמות באורך חמישה מטרים נשלחה לעברו. למרבה הפתעתם, הם גילו כי דופן החפיר אינה משופעת כפי שסברו אלא אנכית, ועומקו שמונה מטרים… תחת אש רצחנית, הם אלתרו הארכה לסולמות והצליחו לחדור אל המגדל הפרוץ.

חלק מן המגינים החלו נסוגים אך הגעתו של אל-ג'זאר למקום הפרצה השיבה אותם בפחד לעמדתם. הוא החל יורה בצרפתים באקדחיו, תוך קריאות זלזול בהם. מגיני המגדל ירו מטה על הפורצים דרך הסדקים שנפערו ברצפה והשליכו עליהם רימוני יד. בזמן שתותחי נפוליאון מסבים בעיר נזק רב והרוגים, כוחות תגבור ששלח אל הפרצה התקשו לחצות את החפיר. מספר הנפגעים סמוך לחפיר הלך ועלה כתוצאה מן האש הכבדה שניתחה מן הים ומן העיר. מצבה העגום של המתקפה והתחמושת לתותחים שהלכה ואזלה אילצו את נפוליאון לעצור את המתקפה. נפוליאון הבין כי לא בקלות יכריע את עכו ואת "הזקן" שניצב מעבר לחומותיה.

לפניך גלריית תמונות אווירה - דלג לתוכן הבא

7 מצור ומטעני נפץ

כשלון המתקפה הראשונה חייב את נפוליאון להתחיל במצור שאליו לא התכונן, ולחדש את מלאי התחמושת. מול חומות עכו הקים צבאו רשת של תעלות מצור מקבילות עם עמדות לרובאים ותותחים, ותעלות גישה אל החפיר.  במקביל החל בחפירת מנהרות אל מתחת למגדל הפינתי של העיר, כדי להניח תחתיו מטען תופת. חשש מפלישה ימית של כוחות תגבור עות'מאניים לבסיסו של נפוליאון במצרים הכבושה הובילה את המצביא המנוסה להחלטות חפוזות פעם אחר פעם.

חמישה ימים לאחר ניסיון הכיבוש הראשון, בטרם הגיעה מנהרת התופת ממש מתחת למגדל עצמו, הורה נפוליאון לפוצץ את המטען ולהסתער על פרצה חדשה בחומה. עם התפזרות העשן התברר כי נזק מועט בלבד נגרם. העות'מאנים השיבו באש צולבת מן החומות וממגדל המצודה (המתנשא מעל לעיר גם כיום). התותחים העות'מאנים הרסו קטע מאמת המים ששימש את התוקפים כעמדה קדמית, והצרפתים נהדפו באבדות רבות.

לפניך גלריית תמונות אווירה - דלג לתוכן הבא

8 אכזריות והתשה

המורל של הצבא הצרפתי הלך והדרדר מאז המתקפה הכושלת הראשונה וככל שנקפו הימים. היו להם הרוגים רבים ופצועים, ומגפת דבר שבה נדבקו במצרים המשיכה לגבות קורבנות במחנה.

במשך שבועות המשיכו הצדדים להפגיז זה את זה, לתחבל תחבולות ולשלוח כוחות התקפיים אל ומהחומות. הצרפתים השתמשו בבובות ובחלילים כדי לגרום למגינים לבזבז תחמושת לשווא. הם פיתחו שריון מיוחד המגן על גב החיילים הזוחלים אל עבר החומות. העכואים מצידם שלשלו עששיות לאורך החומות כדי לחשוף מתקפות לילה צרפתיות ושלחו כלבים לגלות את חיילי האויב המסתננים. הם השליכו חביות אבק שריפה על התוקפים, וחפרו מנהרות מן העיר החוצה כדי לנטרל את מנהרות התופת הצרפתיות.

בעידודו של אל-ג'זאר, ערפו חייליו את ראשי הפצועים וההרוגים הצרפתיים, ותלו אותם לראווה על חומות העיר. מסופר כי השליט עצמו ישב על גג ארמונות והעניק פרס כספי עבור כל ראש שהובא בפניו. בחפירות של מבנה שנערכו 200 מטרים מנקודה זו בשנת1997, נמצאו שלדים ערופי ראש, עם שרידי מדים של הצבא הצרפתי. אלו הם חלק מן החללים הצרפתים שנגררו משדה הקרב לקבורה אנונימית בקווים האחוריים.

ראשי חיילים צרפתים שתלו לוחמיו של אל-ג'זאר על חומות עכו כדי להמחיש לתוקפים את הגורל הצפוי להם.

ראשי חיילים צרפתים שתלו לוחמיו של אל-ג'זאר על חומות עכו כדי להמחיש לתוקפים את הגורל הצפוי להם.

9 בכוחות מחודשים

ב 7 במאי 1799, יותר מחודש מפרוץ הקרבות, הגיעה דרך היבשה תגבורת חיונית לצרפתים – שיירה של תותחים כבדים מן הבסיס שבמצרים, ושפע תחמושת. קריאות השמחה שעלו מן המחנה הצרפתי נשמעו גם בעכו. העיר ספגה כבר אלפי הרוגים והיה ברור כי חומותיה העתיקות לא יחזיקו מעמד עוד זמן רב. התותחים הוצבו מיד לאורך החזית, אך בצהרי היום נראה באופק צי אוניות טורקיות מתקרב אל החוף. נפוליאון הבין כי אם לא יכבוש את העיר לפני הגעת התגבורת, אפסו סיכוייו לנצח. בתוך זמן קצר הוציא לפועל התקפה במלוא העוצמה והתחמושת של צבאו.

שוב הותקפה אותה פינה של החומה, אך הפעם קרעו התותחים החדשים פרצה גדולה בחומות והלוחמים הסתערו קדימה. התנגדות המגינים הייתה עזה ונואשת לא פחות מזו של הצרפתים. במשך שעות רבות תקפו הכוחות אלו את אלו לאורך החפיר ובתוכו. מטענים פוצצו, רימוני יד הושלכו וקרב עז התחולל בתוך הריסותיו של המגדל הפינתי. לעת ערב השתלטו הצרפתים על חלקו, ודגלם הונף עליו לראשונה. הכוחות המותשים הפסיקו את הקרב במהלך הלילה, ופחד נפל על מגיני העיר.

10 לקראת הכרעה

בבוקר ה-10 במאי התחדשו הקרבות בעוז. כוחות התגבור העות'מאנים שנחתו על החוף משמאלכם תקפו את הצרפתים הישר ממקום נחיתתם, וקרבות פנים אל פנים התחוללו על החומות. תחת הפצצה של הספינות הבריטיות עלה בידי הצרפתים לקרוע פרצה נוספת בחומה באזור זה, והם החלו לפרוץ אל העיר. מפקד צי הספינות שהבחין בהדרדרות המצב בעיר, הוביל בעצמו כוח רגלי אל מוקד הסכנה.

אך מעבר לפרצה חיכתה לצרפתים ההפתעה שהכין להם אל ג'זאר מבעוד מועד – בין גניו לבין החומות הוקם קיר חומה חדש שלא ניתן היה להבחין בו מבחוץ. מאות החיילים הצרפתים שנכנסו מבעד לפרצה נאלצו להידחק לפתע אל תוך מרווח צר בדרכם אל העיר. בתוך "שטח השמדה" זה הכינו העות'מאנים חומרי בערה ומטענים. הם הניחו למאות חיילים צרפתים להיכנס מבעד לפרצה ואז פתחו עליהם באש תותחים מתוך העיר, והציתו את חומרי הבערה. אלו שהצליחו לחדור אל העיר נתקלו במחסומים ובלוחמים חמושים חרבות, ונקטלו. תוך זמן קצר הפך הטור המסודר של הצרפתים להמולת אדם המנסה להימלט החוצה מן התופת והלהבות. ההתקפה האחרונה של נפוליאון על עכו, נבלמה.

11 המפלה ששינתה את ההיסטוריה

הכוחות הצרפתים סבלו מפלה קשה. חלק גדול מקציניהם הבכירים נהרג במתקפה האחרונה, המורל של הלוחמים היה בשפל המדרגה. רבים סרבו לצאת להתקפות נוספות והיו שקראו קריאות בוז לעבר נפוליאון בעוברו במחנה. בעיר עכו, חיזקו כוחות התגבורת הטורקיים את ההגנה על העיר.

הזמן פעל לרעתו של נפוליאון. ידיעות בדבר כוח עות'מאני המתכונן לתקוף את בסיסו במצרים הבהירו כי כוחותיו נדרשים הרחק דרומה מעכו.  ב20 במאי 1799, הורה לירות את שארית התחמושת ולהפגיז את העיר כאקט אחרון מצידו. זמן קצר אחר כך, בחסות החשיכה, נאסף צבאו ויצא במסע ארוך ועצוב בחזרה אל מצרים. כיבוש אסיה והודו הפך כעת לחלום רחוק.

בעיר עכו נותר אחמד פשה אל-ג'זאר, שליט הברזל הזקן והאכזר שגבר על גדול המצביאים של המאה. שנים אחר כך אמר נפוליאון לכותב זיכרונותיו: "אם עכו הייתה נופלת בידי, הייתי משנה את פני העולם…גורל המזרח נקבע בעייר קטנה זו".

12 החומה שנעלמה

חומות עכו הקדומות אשר ניצבו כאן בשנת 1799, ספגו אינספור פגזים במצור שהטיל על העיר נפוליאון בונפרטה. ההפגזות הביאו לקריסת קטעים רבים של החומה העתיקה ובהמשך הוקמה חומה חדשה המתנשאת מימינכם.

בשנת 1840 היתה העיר בשליטה מצרית וקואליציה עות'מאנית-בריטית-אוסטרית צרה על העיר מן הים. בהפגזה נפגע מאגר חומרי הנפץ של העיר אשר אוחסן במבנה "חאן החמורים", מרחק קצר מאחוריכם. בפיצוץ האדיר, שטלטל אף את הספינות בים, נהרגו על פי המקורות מעל 1600 לוחמים ותושבים, ונפצעו עוד רבים אחרים. הפיצוץ מחה לחלוטין את מבנה הח'אן ואת שרידי החומה המזרחית הקדומה הנראית בציור. הפיצוץ הביא להכרעה בקרב והיא שבה לידי האימפריה העות'מאנית.

לפניך גלריית תמונות אווירה - דלג לתוכן הבא