בית כנסת הרמח"ל

במאות 18-16 היו לקהילה היהודית שני בתי כנסת בעכו: בית כנסת אחאב ובית כנסת על שם הרמח"ל שחי בעכו בשנים
1747-1743. בית כנסת הרמח"ל היה הגדול והמפואר בין השניים.

בשנת 1758 החרים השליט הבדואי של עכו דאהר אל-עומר את בית הכנסת ובנה מעליו את מסגד אל- מועלק. כתחליף קיבלו היהודים מבנה קטן מצפון למסגד אל-מועלק.

בשנים האחרונות שופץ ושוקם בית הכנסת ונפתח לביקורי קהל.

שעות פתיחה:
בקיץ, ימי א'-ה': 18:00 - 9:30
בקיץ, ימי ו' וערבי חג: 15:00 - 9:30
בחורף, ימי א'-ה':17:00 - 9:00
בחורף, ימי ו' וערבי חג: 14:00 - 9:00
בשבת - סגור.

בית הכנסת התוניסאי "אור תורה"

מכונה גם "הג'ריבה"  על שם בית הכנסת המפואר באי ג'רבה בתוניסיה.

המסורת מספרת שתושביו הראשונים של האי ג'רבה היו בני שבט זבולון שהגיעו למקום בימי דוד ושלמה, והקימו את "חארת אל-כבירה" (הרובע הגדול). לאחר חורבן הבית הראשון הגיעו לאי כוהנים ממשמרת ידעיה, ואלה הקימו את "חארת אל-זעירה" (הרובע הקטן), שבו שוכן בית הכנסת "הג'ריבה", מהמפורסמים שבבתי הכנסת של צפון אפריקה.

לפי האגדה הוקם בית הכנסת התוניסאי לפני יותר מ-2,400 שנה (שנת גשנ"ח), ועל פי אותה מסורת הביאו עמם בני משמרת הכוהנים את אחת מדלתות המקדש ששולבה בבית הכנסת.

אגדה אחרת מספרת כי מתחת להיכל בית הכנסת מצויה אבן, שעליה חרותות המילים: "עד כאן הגיע יואב בן צרויה".

ניתן לבקר במקום בתיאום מראש עם מר ציון באדש, גבאי בית הכנסת, בטלפון 9915979-04

הכנסייה הכרמליטית

מתעודות וממפות של עכו מתברר, כי באמצע המאה ה-13 הייתה לכרמליטים כנסייה ברובע מונמיזאר בעכו, סמוך לשפת הים .עם גירוש הצלבנים בשנת 1291 עזבו גם הכרמליטים את העיר, ובארץ לא נותר שריד לאנשי המסדר.

במחצית הראשונה של המאה ה-17 שבו הכרמליטים לא"י, תחילה לשטח בהר הכרמל שנרכש בשנת 1631 מידי השליט דאז האמיר טורבאי. מאוחר יותר החלו הכרמליטים לפעול מבסיסם בחיפה גם בעכו.

הכנסייה המארונית

הכנסייה המארונית ניצבת בימינו באזור הדרום-מערבי של עכו, בקרבת כנסיית סנט אנדראום (של היוונים-הקתולים) ומנזר דאם דה נצרת. המארונים, שסולקו מעכו בעקבות מסעי הצלב, שבו אליה ככל הנראה  בתקופת שלטונו של פאח'ר אל-דין השני. יש בידנו עדות משנת 1666 על כך שפאח'ר אל-דין אפשר לשפץ את כנסייתם  שנקראה אז "סנט ניקולאס".

ניתן לתאם ביקור במקום עם איש הקשר האב עפיף בטלפון 9912039-04, 644162-051

הכנסייה הפרנציסקנית טרה סנטה

חשיבותה של עכו לפרנצ'יסקנים נובעת מכך, שעל פי אמונתם ביקר בה בשנים 1220-1219 פרנצ'סקו די אסיזי
(Francesco d Assisi), מייסד מסדרם.

בשנת 1217 הקים בה האח אליה דה קורטונה (Elia Da Cortona) את המנזר הפרנציסקני הראשון בא"י. עם נפילת עכו בידי הממלוכים בשנת 1291, נמלטו ממנה אנשי המסדר.

על פי הכרוניקה של הפרנציסקנים אפשר להם פאח'ר אל-דין השני בשנת 1620 באופן רשמי להשתקע בעכו ולהקים בה לשימושם כנסייה ואכסניה. על פי רישום משנת 1673 נקראה הכנסייה על שם יוחנן המטביל.

כנסיית סנט אנדריאס

בראשית המאה ה-18 גברה בקרב הנוצרים האורתודוכסים בארצות המזרח (ובכלל זה בא"י) הנטייה לקבל עליהם את מרות האפיפיור ברומא. על רקע זה החלה להתגבש גם בעכו קהילה יוונית-קתולית.

קהילה זו התיישבה בחלק הדרומי-מערבי של העיר ובנתה את כנסייתה על חורבות כנסיית סנט אנדראס מהתקופה הצלבנית.

ניתן לתאם ביקור במקום עם אנשי הקשר דחוס מישל והאב אנדרי בטלפון 9964082-04 או בפלאפון 669207-052

כנסיית סנט ג'ון

על יד המגדלור של עכו מתנשאת היום כנסיית סנט ג'ון, השייכת לעדה הלטינית (הפרנציסקנים).

זמן בנייתה של הכנסייה זו אינו ברור, אף שעד לפני שנים אחדות נמצאה כתובת חקוקה בקיר הצפוני של המבנה שנשאה את השנה 1737. הכנסייה שופצה בשנת 1947, וכיום היא משמשת ככנסייה היחידה של הקהילה הלטינית-קתולית בעכו.

ניתן לתאם ביקור במקום עם איש הקשר האב קאוריקו בטלפון 9910368-04 או 9917333-04 או 498470-04

כנסיית סנט ג'ורג'

הכנסייה היוונית-אורתודוכסית הייתה בוודאי מקום התפילה הנוצרי הראשון, שהוקם בעכו בימי התורכים.

העדות הראשונה מן התקופה העות'מאנית לקיומם של מנזר וכנסייה של היוונים-אורתודוכסים בעכו, היא כנראה של הנזיר המינוריט יוג'ין רוז'ה (Roger), שביקר בעיר בשנת 1631.

35 שנים אחריו ביקר בעכו הרופא גבריאל ברמונד (Bremond) ממרסיי. ברמונד מציין, כי הכנסייה היוונית-אורתודוכסית שנקראה בזמנו (1666) על שם סנט ניקולס (St. Nicholas)שוקמה בידי פאח'ר אל-דין והפכה ליפה שבכנסיות הלבנט.

תיאום ביקור ניתן לעשות בטלפון 9910563-04, 9915029-04 עם איש הקשר אליאס סלימאן, או עם האב פיאלטאוס 359424-04

מסגד אל-ג'זאר

מסגד אל-ג'אזר המכונה בערבית "ג'אמע אל באשא" (מסגד הפאשא), כונה בעבר גם "ג'אמע אל-אנואר" ("מסגד האורות" על פי הווקפייה של אל-ג'אזר). זהו המסגד הגדול ביותר בארץ מחוץ לירושלים והגדול מבין המסגדים שהוקמו בא"י בימי התורכים. המבנה שולט על קו האופק של עכו עד עצם היום הזה.

על פי הכתובת הערבית החקוקה מעל פתח הכניסה, נחנך המסגד בשנת 1196 להג'רה, היא שנת 1781/82 לספירה, כלומר בראשית שלטונו של אל-ג'אזר פאשא בעכו.

ניתן לתאם ביקור במקום
טלפון 9913039-04

מסגד אל-בחר או מסגד אל-מינה (לפנים :מסגד סנאן פאשא)

מקום התפילה המוסלמי הראשון בעכו שזכה לאזכור בכתובים בתקופת השלטון העות'מאני, הוא מסגד סנאן פאשא, שהיה סמוך לח'אן אל-פראנג'. מועד בנייתו המשוער של המסגד הוא שלהי המאה ה-16.

זאוויית אל-שאד'לייה

מייסד מסדר הדרווישים בעכו, השיח' עלי נור אל-דין אל ישרוטי (המכונה "אל-מגרבי"), נולד בתוניס בשנת 1208 להג'רה (1793). השיח' טען, כי בחלומו נגלה לו יונס (יונה) הנביא וציווה עליו לצאת לעכו כדי להפיץ את משנתו הדתית.

שיח' עלי נור אל-דין הגיע  לעכו בשנת 1266 להג'רה (1849).
תחילה התפלל במסגד אל-זיתונה, ומאוחר יותר הקים זאווייה משלו בתרשיחא. זאווייה אינו מסגד במובן המקובל של המילה, אלא מקום התנזרות וכינוס של הדרווישים והשיח'ים, בו הם לומדים, מתפללים ואף אוכלים ולנים. בשנת 1862 הקים את הזאווייה הגדולה, הקיימת עד היום בעכו.

זאוויית אל שאד'לייה ניצבת מדרום למצודה, בין הרפקטוריום (חדר אוכל) של ההוספיטלרים לחמאם אל-באשה. בתקופת הצלבנים היה במקום המגדל השלישי של משכן רובע ההוספיטלרים.

ניתן לתאם ביקור במקום עם איש הקשר רייס עומר
בטלפון 9910193-04

מסגד אל-זיתונה

מדרום לזאוויית אל שאד'לייה נמצא מסגד אל-זיתונה, שנבנה במקום בו ניצבה בתקופת הצלבנים כנסיית מריה מיהושפט, בדרום רובע ההוספיטלרים. לפי המסורת הרווחת קשור שם המסגד בעצי זית שבעבר היו נטועים בחצרו.

המסגד נבנה בתקופת דאהר אל- עומר על ידי חאג' מוחמד אל-צאדקי, שאף ייסד את הוואקף הקשור בו.  תחילה נוהל וואקף זה בידי משפחת השיח' נור אל-צאדקי, ובשנים 1323-1316 להג'רה
(1905-1898) בידי משפחת אל-עראבי.

ניתן לתאם ביקור במקום עם איש הקשר איברהים קנדיל
בטלפון 9912546-04

מסגד אל-מג'דלה

מסגד אל-מג'דלה (מסגד בני מג'דל) נבנה בשנת 1224 להג'רה
(1809) על ידי הממלוכ עלי אגא, שהיה המשנה לסולימאן וממונה על אוצר הוולאיה ועל ניהול ענייני החצר של הפאשא.

המסגד מצוי בצפון-מערב העיר מול ביתו של עלי אגא ומעט מזרחה ממנו. בשנת 1810 הוסיף עלי אגא צריח למסגד, ובכך השלים את בנייתו. שמו של המסגד גזור משמו של הכפר מג'דל, שרבים מתושביו עברו להתגורר בשכונה זו בעכו.

מסגד אל-מועלק (בית הכנסת העתיק של עכו)

מסגד אל-מועלק המכונה גם "מסגד ט'אהר אל-עומר" ניצב מעט צפונה לח'אן אל-עומדאן. המסגד בנוי בתוך חצר וכולל שני מבנים: המבנה הקדום ששימש לפנים כבית הכנסת העתיק של הקהילה היהודית בעכו, והמבנה החדש יותר שבראשו ניצב היום בסיס של צריח.

מבנה זה הוקם על ידי השיח' סוהיל, שמת בשנת 1161 להג'רה
(שנה מקבילה כמעט במלואה לשנת 1748).

מסגד אל-רמל (מסגד אל-שעבי)

המסגד הראשון שנבנה בעכו היה מסגד הים. בשנת 1114 להג'רה
(1702 לספירה), עם גידולה של האוכלוסייה המוסלמית בעיר, נבנה בעכו מסגד שני לנוחיות המאמינים שלא התגוררו סמוך לחוף הים.

המסגד הוקם על ידי החאג' מוחמד אבן אל-שיח' ח'לילי אל-שעבי, וכלל בשעתו בית מרחץ אל-שעבי בית קפה, מחסנים, חנויות ועוד. כממונה על הווקף ועל המסגד מונה בן דודו של המקדיש, השיח' צאלח אבן אל שיח' חוסיין .

ניתן לתאם ביקור במקום עם איש הקשר איברהים קנדיל
בטלפון 9912546-04

חברה לפיתוח עכו