|
מוזיאון עוקשי
בצמוד לאולמות האבירים
בעכו העתיקה מצוי מבנה מן התקופה העות'מאנית,
הבנוי קמרונות מצולבים. במבנה זה פועל
מוזיאון, המציג תערוכות מתחלפות של אמנות
ישראלית לצד תצוגת קבע מעבודותיו של האמן
אבשלום עוקשי ז"ל. אמן זה היה מעמודי
התווך של "אופקים חדשים", קבוצת
אומנים שהתארגנה בארץ אחרי מלחמת העצמאות.
עוקשי עשה את רוב שנותיו בעכו, ובה הקים את
סדנת הציור שלו שהפכה לאחר מותו ל"מוזיאון
עוקשי". נושאי עבודותיו הראשונים
מושרשים בטבע ובמציאות האנושית והרוחנית
בארץ ושאובים מן המקורות.
שעות פתיחה
קיץ - בימים א' עד ה' שבת וחג משעה 09:30 עד
18:00
בימי שישי וערבי חג משעה
09:30 עד 17:00
חורף - בימים א' עד ה' שבת וחג משעה 08:30 עד
17:00
בימי שישי וערבי חג משעה
08:30 עד 15:00
התערוכה " זהב העין - האוויר החי"
"ניר ודיו ומים מים"
הערה על ציוריו של עזריאל קאופמן ועל שיריו
"בן-אדם, מה אתה כותב?" שואל עזריאל קאופמן בפואמה "דדלוס ציפור".
את התשובה הוא כותב ביד מסחררת, כמעט בקוצר נשימה. הוא דוחס לקופסת גפרורים אחת את כל
גפרורי ההשראה ומחכה לבערה. בחלק הרביעי של הפואמה הוא מקרב לקדמת הבמה את הנפש. "אתה",
הוא אומר,"כותב את נפשך/ שהיא ניר ודיו ומים מים".
אפשר להשכיב את השורות האלה על כל ספה פרוידיאנית , לכרות עוד עצים בשביל הנייר שבא ,
להשיט ממנה אות אות על נהרות מים ודיו, אבל בסופו של דבר היא ,בעיני, לחיצת היד בין
עזריאל המשורר לעזריאל הצייר.הוא הצליח לצופף בה גם את החומר שעליו כותבים ומציירים
וגם את הנוזלים ההופכים סתרים למילה או תמונה.
הצייר יכול ,למשל, לצייר עץ ולהאדים את מה שנראה עלים. המשורר יגיד ש"בארץ סין/חילוף
ורוד של דובדבן/מהיר מן הפרפר...". על השאלה: מה יותר נכון? אפשר לענות בציטוט השיר
"אהבתי אותו"(עמוד 76 מתוך "שעה אחת של שמש"הוצאת קשב לשירה)
התיאור הכל כך יפה של העץ אינו רק איור למילון בוטני.הצפצפה שיכולה להפוך לנערה היא
רמז לסוריאליסטי. המילה "לחפור" שבאה אחרי הנפש היא מהשדה הסמנטי של העץ והשורשים.
נשאר רק לדמיין צבע. המשורר, במקרה הזה, לא ממהר ללחוץ על השפורפרות. הוא רוצה שעין
הקורא תהפוך לקצה מכחול.
זהו,אולי, אזור הדמדומים בין השירה לציור.קאופמן הוא סוכן כפול. כמשורר הוא מרכיב
מלים על גבי הסוסים המרבים לדהור בשיריו. כצייר הוא מנסה להקפיא את הדהרה.בהקשר
הזה מרתקת ההתכתבות עם פאול קליי. קאופמן למד ממנו שמעשה ה"הקפאה" הוא גם צבעוני
ונאיבי במובן המתוחכם של המלה.
בשני המקרים ,גם שהעט או המכחול מרחפים מעט, המסמרים קבועים חזק מתחת לפרסה.זהו
סוד הקסם של קרקע מוצקה, זהו סוד הקסם של דהרה שאי אפשר אף פעם לדמיין את סופה.
רוני סומק
" מראות, מקומות,פנים "
ים עכו, שני תמרים, אורוות הפרש, אקוודוקט, זיכרונות מתוקים... מראות, מקומות,
פנים ואנשים שנצרבו בזיכרונו. עזריאל קאופמן, אמן ברוך כישרונות בעל עולם פנימי
עשיר ומגוון המגיע לפגישה נוספת בעכו והפעם, על מנת לסגור מעגל עם ידידו האמן
אבשלום עוקשי ז"ל. גם עם העיר שכה אהב ושעיצבה את חייו החדשים בארץ החדשה נסגר
מעגל. קיום התערוכה בעכו בכלל וכאן ב"אורוות הפרש" בפרט מעיד על הפינה החמה ששמר
עזריאל בליבו לעיר עכו כל השנים למרות הכל.... המרחק הפיזי לא גרע כהוא זה מאהבתו
לעיר אליה הגיע בימיו הראשונים כעולה צעיר – הוא זכר לעיר את חסד נעוריו שלו.
עכו בה החל להכות שורשים כ"ישראלי חדש" תוך שהוא "מרביץ תורה" בתלמידיו בביה"ס "התומר".
אז, באותם ימי בראשית התחולל המפגש הראשון עם מי שבהמשך היה לידיד נפש,
רע ומדריך – אבשלום עוקשי. רישומי אותם ימים היוו את הבסיס המוצק ליצירתו,
יצקו את תכניה ועיצבו את דרכו האמנותית.
העיסוק בחומרים השונים ובטכניקות המגוונות בהם השתמש עזריאל קאופמן מביאים
לידי ביטוי את תפיסתו השלמה ואת היכולת ליצור בשפה שהיא בלעדית לו בקשת הצבעים
ובמגוון החומרים. בדרכו הייחודית, המתאפיינת במתח שבין העידון הלירי לנוקשה
ולקשיח, הוא מוסיף נדבך חשוב להוויה האמנותית הישראלית.
יצירתו הפלסטית, כמו השירית, עשירה בסמלים ובמוטיבים מעולם החי ומעולם הצומח.
כמו כן זו מתאפיינת בהתייחסויות ובזיקות לספרות, לפילוסופיה, להיסטוריה לתולדות
האמנות ועוד. בתמציתיות, עד כדי זיקוק, מצליח האמן להעביר באמצעות כל אלה,
רגשות, מראות, חוויות, עולם פנימי שלם.
קשת נושאים אינסופית מאכלסת את שיריו ואת בדיו: ממראות מלחמה ועד עונות השנה,
מן התנ"ך ועד המיתולוגיה, מן העופות הנודדים ועד הים והדגה שבו. נושאיו הקשורים
להוויית החיים היהודית-ישראלית, מעידים על מעורבות אישית עמוקה בתהליכים חברתיים
ובשינויים מהותיים (ראה קובץ השירים "מפני היום הזה" שירי זעם וכאב על רצח רבין).
עזריאל עוקב בדריכות אחר רעיון, הופך בו וחג סביבו, נותן בו סימנים עד אשר נחה דעתו.
הוא אמן המילה המפליא לשורר גם בצורה ובצבע או בכל חומר שימצא לנכון כדי להביע רעיון,
מחשבה, התרגשות או אירוע שהשאיר בו רושם. אם נשתמש במטבע לשון שלו - מכלול יצירתו הוא עבורנו בבחינת "הפיך ומרתק".
רחל זמר
מנהלת ואוצרת המוזיאון
תעריף
|
|
|
חמאם אל באשה (החמאם התורכי)
בית מרחץ ציבורי שנבנה על ידי אל-ג'אזר בשנת 1795 ובנוי במתכונת המרחצאות המזרחיים שהיו נהוגים באימפריה הטורקית במאות ה-19-18.
בחמאם חדר כניסה המשמש אולם הלבשה, שבמרכזו מזרקת שיש. מחדר הכניסה מוביל מסדרון לשורת אולמות חמים, שהאחרון בהם הוא חדר אדים הבנוי בצורת מתומן - כיפתו מתנשאת על עמודי שיש ובארבע פינותיו חדרים לשימוש אישי.
מבנה בית המרחץ מפואר ומעוטר ברצפות שיש ובאריחי קרמיקה מיובאים.
החמאם נמצא במסלול המבצר ההוספיטלרי, וניתן לבקר בו במסגרת כרטיס הכניסה המשולב.
החמאם התורכי של עכו , מאתריה היפים והמרתקים ביותר של עכו
העתיקה , מתעורר לחיים באמצעות מחזה דמיוני המבוסס על שושלת בלנים , כלומר
עובדי חמאם , מגוללת ההיסטוריה של עכו בתקופה העותומנית.
מבעד לעיני הבלנים מקבלת ההיסטוריה ממד עסיסי במיוחד , זאת משום שהחמאם היה
הרבה מעבר לבית טוהרה דתי. החמאם תפקד כמרכז חברתי , בו נפגשו אנשים למנוחה ,
בילוי ומסיבות. החמאם היה מקום מפגש של הרופאים והגלבים, שימש כבית פינוקים
לעשירי ומיוחסי העיר ולפשוטי העם. כאן דיברו , ריכלו , צחקו והתפלספו על הכל.
תאטרון חמאם אל באשה לוקח אתכם לחוויה אור קולית דרמתית מרתקת
ומלמדת. דרך ההווי הטיפוסי של משפחת הבלנים תיחשפו לסיפורה של עכו , החל
מבניית החמאם בסוף המאה ה- 18 על ידי ג'זאר פחה , מושל עכו האחראי להפיכתה של
עכו מכפר דייגים קטן לעיר נמל שוקקת ולצומת מרכזית של מסחר ותרבות.
החוויה בנויה מאלמנטים ויזואליים , החשוב שבהם הוא המבנה עצמו ,
הבנוי מחללים מרהיבים , המעוטרים באריחי קרמיקה מודגשים בתאורה ססגונית.
החוויה מלווה בפסקול אותנטי , באיורים מקוריים ובדמויות מפוסלות , המתארים
בעוצמה רבה את חיי היום יום , האירועים ההיסטוריים והוואי החמאם.
הקהל מתקדם עם המיצג בחדרי החמאם ובחדר האחרון–צפויה הפתעה, הבלן חאג' באשיר
מקרצף, מעסה , חובט ומסבן, תוך שהוא שוזר את סיפור החמאם בתולדות עכו ובחיי
החברה הפעילים שהיו בה .
החוויה בלתי נשכחת.
מה אומרים המבקרים - לחצו לצפייה בספר המבקרים
טלפונים: 20-80-70-700-1
9551088-04
9956706-04
פקס: 9919418-04
e-mail: visitorc@bezeqint.net
שעות הפתיחה
קיץ - ימים א-ה, שבת וחג: בין השעות 1830-08:30:
ימי שישי וערבי חג: בין השעות 17:00-08:30
חורף - ימים א-ה שבת, וחגבין השעות 17:00-08:30
ימי שישי וערבי חג בין השעות 14:00-08:30
|
|
1-700-70-80-20
'טל
